Here is a shiur I gave last night (the first night of Chanukah) at Darche Noam on “Greek Wisdom and Kaballah”. I argue in favour of learning science (at a time which is not day and not night) in order to come to know G-d, and to come to love and fear Him. This is also the goal of learning kabbalah, which explains the Rema’s comment in Shulchan Aruch Yoreh Deah 246:4 that ‘Tiyul BePardes’ means learning about nature.

I also mention an idea of Rav Tzadok HaCohen that kabbalah is the penimiyus and Greek Wisdom is the chitzoniyus, as well as discussing Acher (Elisha ben Avuyiha), and the wars between the Chashmonaim which led ultimately to the destruction of the Temple.

The mp3 audio shiur can be downloaded by clicking on this link:
Greek Wisdom and Kabbalah

Or listen to it online:

Here are (some of) the sources for the shiur:
pdf download

Midos 2:3
ב,ג לפנים ממנו, סורג גבוה עשרה טפחים. ושלוש עשרה פרצות היו בו, שפרצום מלכי יוון; וחזרו וגדרום, וגזרו כנגדן שלוש עשרה השתחוויות.

Sotah 49b
בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יוונית… ת”ר כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית לעז להם בחכמת יוונית אמר להן כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו נזדעזעה א”י ארבע מאות פרסה אותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית… איני והאמר רבי בא”י לשון סורסי למה אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית ואמר רב יוסף בבבל לשון ארמי למה אלא או לשון הקודש או לשון פרסי לשון יוונית לחוד וחכמת יוונית לחוד וחכמת יוונית מי אסירא והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב”ג מאי דכתיב (איכה ג) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא שאני של בית ר”ג דקרובין למלכות הוו
[Bava Kama 82b-83a]
[Shita Mekubetzes Bava Kama 82b]
[Magen Avos Tashbetz 2:19]

Menachos 99b
שאל בן דמה בן אחותו של ר’ ישמעאל את ר’ ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית

Rambam Perush Hamishnayos end of Sotah

‘שהיו מכנים את הרמזים שבדבור וכן דברים שאינם כפשוטם אלא יש להן ענין נסתר, חכמה’.

Teshuvos HaRivash 45
אמנם, ספרי הטבע לא מן השם הוא זה. אבל ראוי לימנע מהם אם הם מתאמצים לעקור עקרי תורתינו הקדושה, ובפרט שני עמודי התווך אשר היא נכונה עליהם, שזהו: חידוש העולם, והשגחת השם יתברך בפרטי המין… ואנחנו מקבלי האמת דעתנו שהתורה שלנו שלמה שבאה אלינו במעמד הר סיני מפי הגבורה ובאמצעות אדון הנביאים ע”ה, היא למעלה מהכל וכל חקירתם אפס ותוהו לערכה…
ואין להביא ראיה מן הרמב”ם ז”ל כי הוא למד קודם לכן כל התורה כולה בשלמות, הלכות ואגדות תוספתא ספרא וספרי וכוליה תלמודא בבלי וירושלמי, כמו שנראה מספר משנה תורה. וכדי להשיב את האפיקורוס עשה ספר המורה, לסתור המופתים והראיות שהביא הפילוסוף…

Shulchan Aruch Yoreh Deah 246:4

Hilchos Teshuva 10:6
י [ו] דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם, עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנה כמו שציווה ואמר “בכל לבבך ובכל נפשך” (דברים ו,ה; דברים י,יב; דברים ל,ו): אלא בדעה שיידעהו. ועל פי הדעה–על פי האהבה–אם מעט מעט, ואם הרבה הרבה.
יא לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעין לו את קונו כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג, כמו שביארנו בהלכות יסודי התורה.

Hilchos Yesodei Hatorah 2:1-3
א האל הנכבד והנורא הזה–מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר “ואהבת, את ה’ אלוהיך” (דברים ו,ה; דברים יא,א) ונאמר “את ה’ אלוהיך תירא” (דברים ו,יג; דברים י,כ). [ב] והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ–מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד “צמאה נפשי, לאלוהים–לאל חי” (תהילים מב,ג).
ב וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד “כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו” (תהילים ח,ד-ה).
ג ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה ריבון העולמים, כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם, כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.

Moreh Nevuchim [Letter of the Author to his Pupil, R. Joseph Ibn Aknin.]
In the name of G-d, Lord of the Universe.
To R. Joseph (may God protect him!), son of R. Jehudah (may his repose be in Paradise!):–
My dear pupil, ever since you resolved to come to me, from a distant country, and to study under my direction, I thought highly of your thirst for knowledge, and your fondness for speculative pursuits, which found expression in your poems. I refer to the time when I received your writings in prose and verse from Alexandria. I was then not yet able to test your powers of apprehension, and I thought that your desire might possibly exceed your capacity. But when you had gone with me through a course of astronomy, after having completed the [other] elementary studies which are indispensable for the understanding of that science, I was still more gratified by the acuteness and the quickness of your apprehension. Observing your great fondness for mathematics, I let you study them more deeply, for I felt sure of your ultimate success. Afterwards, when I took you through a course of logic, I found that my great expectations of you were confirmed, and I considered you fit to receive from me an exposition of the esoteric ideas contained in the prophetic books, that you might understand them as they are understood by men of culture.