No chidushim in this post, but just another interesting example of different approaches to aggadata.
I was learning Ein Yaakov with my daughter on Shabbat, and we came to the passage in Yoma 20b that speaks about the noise that the sun makes as it travels across the sky during the day:
ת”ר אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי ואלמלא קול המונה של רומי נשמע קול גלגל חמה
Our Rabbis taught: Were it not for the sound of the revolution of the sun, the sound of the tumult of Rome would be heard; and were it not for the sound of the tumult of Rome, the sound of the revolution of the sun would be heard.
The footnote in Soncino sends me to Otzar HaGeonim which understands this literally:
ת״ר שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו וכו׳ וי״א אף רידייא. בשלשה שקולן הולך וכול׳ אף רידיא. ועכשיו יש בבבל קול שנשמע מתוך אגמים וחר יצים שלמים וקול קשה הוא ואומר י ן זה קול ר י ד יא. ואף הישמעאלים כך קו ר י ן אותו ר י ד יא, ואין נשמע אלא מחדש איאר ולהלן כל ימי קציר.
‘There is a voice heard now in Babylon, sounding from pools, and connected trenches, a harsh voice, which is ascribed to Ridya. Thus also do the Ishmaelites (Muslim Arabs) call it. It sounds from the month of Iyar through the harvest’.
Clearly the Geonim thought that this sound was an actual sound and could be heard. It was not a metaphor or a simile, but a scientific, empirical fact.
On the other hand, Maharal (Be’er HaGolah p. 115) understands it metaphorically (or perhaps allegorically). I’m not going to translate all of it (because I don’t have time now), but you can read the Hebrew at the end of this post. Basically he says that the ‘sound’ refers to the dominion of the sun in the heavens, and the ‘sound’ of Rome refers to their dominion on earth. He ends with the following words:
ולמי שלא ידע דברינו אלו אשר אמרגו בכאן בקול גלגל המה וקול המונה של מלכות, מסתפק בדבריהם אשר אמרגו, אבל מי שידע מוצא דברי הכמים ומקור שלהם ומאחה מקום מגה יצאו דברים אלו אין ספק אליו באמתת דברים:
Someone who does not know these words of ours that we have said regarding the sound of the revolution of the sun and the sound of the tumult of Rome will be in doubt about the things we have said. But for someone who knows the meaning of the words of the Sages and their source, and from where they derived their opinions, there is no doubt as to the truth of these words.
It seems that Maharal understood that the science of his time did not match up with the statement of Chazal. therefore he claims that anyone who does not understand it allegorically will think that Chazal erred. This is a mistake (in his opinion) because Chazal are citing from an (unnamed) source which is reliable and true.
And on the third hand (if such a thing exists) there is the opinion of Rambam (Guide for the Perplexed II:8). He accepts that Chazal meant it literally, and claims that this was the prevalent scientific theory of the time. However, because Aristotle rejects the theory of noisy spheres, Rambam rejects the statement of Chazal:
מן הדעות העתיקות הנפוצות אצל הפילוסופים וההדיוטות, שלתנועת הגלגלים קולות גדולים ומפחידים מאוד. הראיה שלהם לזאת היתה שכאשר הגופים הקטנים אשר אצלנו נעים תנועה מהירה, הם משמיעים רעש גדול וצלצול מחריד. קל וחומר גרמי השמש, הירח והכוכבים בכל גודלם ומהירותם. סיעת פיתגורס כולה מאמינה שלהם קולות מהנים הרמוניים, למרות גודלם, כשם שמנגינות המוסיקה הרמוניות. יש להם טעמים מדוע אין שומעים קולות מפחידים וגדולים אלה.
דעה זאת נפוצה בעדתנו גם כן. האינך רואה שהחכמים מתארים את עוצמת קולו של השמש בנועו כל יום בגלגל. וכן מתחייב לגבי הכול.
אך אריסטו מסרב לקבל זאת, והוא מבהיר שאין להם קול. אתה תמצא זאת בספרו “על השמים”. משם תבין זאת ולא תחשוב למגונה שדעת אריסטו חולקת על דעת החכמים ז”ל בעניין זה, כי דעה זאת, כלומר שיש להם קולות, נובעת מן האמונה כי גלגל קבוע ומזלות חוזרים5. והרי יודע אתה שהם העדיפו את דעת חכמי אומות העולם על דעתם הם בעניינים אסטרונומיים אלה. זהו שאמרו במפורש: ונצחו חכמי אומות העולם. וזה נכון, כי כל מי שדן בעניינים עיוניים אלה דן בהם על-פי מה שהעיון הביא אליו, ולכן מאמין במה שהוכחתו המופתית נכונה.
(I know that the Freidlander translation is not very good. The Pines edition
is a much better English translation, but I can’t be bothered typing it out, and this one is freely available on the internet.
IT is one of the ancient beliefs, both among the philosophers and other people, that the motions of the spheres produced mighty and fearful sounds. They observed how little objects produced by rapid motion a loud, shrilling, and terrifying noise, and concluded that this must to a far higher degree be the case with the bodies of the sun, the moon and the stars, considering their greatness and their velocity. The Pythagoreans believed that the sounds were pleasant, and, though loud, had the same proportions to each other as the musical notes. They also explained why these mighty and tremendous sounds are not heard by us. This belief is also widespread in our nation. Thus our Sages describe the greatness of the sound produced by the sun in the daily circuit in its orbit. The same description could be given of all heavenly bodies. Aristotle, however, rejects this, and holds that they produce no sounds. You will find his opinion in the book The Heavens and the World (De Cœlo). You must not find it strange that Aristotle differs here from the opinion of our Sages. The theory of the music of the spheres is connected with the theory of the motion of the stars in a fixed sphere, and our Sages have, in this astronomical question, abandoned their own theory in favour of the theory of others. Thus, it is distinctly stated, “The wise men of other nations have defeated the wise men of Israel.” It is quite right that our Sages have abandoned their own theory: for speculative matters every one treats according to the results of his own study, and every one accepts that which appears to him established by proof.
These are three ‘traditional Jewish’ approaches to the conflict of Torah and science. Decide for yourself (or ask your local Godol) which is the ‘correct’ one for you for today.
Here is the Maharal in its entirety:
ואומדים כי דעת חכמים שהחמה קורע הרקיע שחוא גלגל חמה, והתר הרקיע לחחחבר, ולמחר חתר לגסר אותו. וגם זה כמו שאר דברים שאומרים עליה ואילו היה דעתם כך, היו אומרים החמה מנסר בגלגל. אבל כבר אמרנו לך למעלה, כי אין שם הרקיע נופל רק על התחלת העולם המבדיל בין עליונים ותחתונים. ומה שאמר כאן בי החמה מנסר ברקיע, דע כי באו להודיע בזה עניין החמה ומהותה, כי היא מיוחדת מושלת בתחתונים. ומפני זה אמרו שהחמה מנסר ברקיע, כי דבר שהוא מושל על דבר פועל בדבר ומבטל אותו כי אין להם חבור ביחד. וכבר אמרנו לך, כי הרקיע הזה הוא התחלת התחתונים ואין הרקיע הזה הוא הגלגל, ומפני כי הרקיע הזה מבדיל בין עליונים ותהתונים, ועל זה אמר כי תנועת החמה מנסר ברקיע, שכל מנסר מבטל ומסלק הדבר שחוא מנסר בו. ולכך אמר חגרא דיומא לא שמי ר״ל שמנסר החמה ופועלת ברקיע, עד שיש כאן בהינה מה ברקיע שהוא ללא לגמרי במקום שהחמה מנסר. ואין דומה לשאר מנסר אשר איש מנסר הדבר לגמרי ומבטל אותו, אבל זה מבטל אוחו לגמרי ולכך נקראו הנסורת לא. ומביא ראיה דכתיב וכל דיירי ארעא כלא השיבין, אבל הב״ף מורה שיש דבר שהוא לא, ודבר זה מה שהחמה פועלת ברקיע, דבר זח נחשב לא כמו שהתבאר. ולפי גודל הפעל שהיא פועלת בעולם ובזה אין בעולם השקט והנהה מכח חמה שהיא פועלת, ולכך בשביל זה אין קולו של אדם נשמע מפני הוזמה שמנסרת ברקיע, ר״ל גודל הפעולה שהחמה פועלת בעולם על ידי תנועת החמה. והמבין יבין, שכל הדברים הנאמרים כאן הם ברורים בכל הדברים האלו באין ספק כלל, ויורה זה המאמר שאחריו:
תנו רבנן אלמלא קול גלגל חמה היה נשמע קול המונה של מלכות רביעית ואלמלא קול של מלכות רביעית נשמע קול גלגל המה. וגם דברים אלו נראים זרים ורחוקים מאוד. ובאור עניין זה, כי החמה יש לה ממשלה ומלכיה בעולם התחתון, ותנועתה ברקיע השמים הוא יציאת כח שלה אל הפועל, והוא קול החמה כמו שהתבאר לי׳וי זה, לא קול ממש שהרי כתיב בלי נשמע קולם, רק כי הקול שנאמר בא; ר״ל כח פעל של החמה כמו שהתבאר לפני זד- ומלכות רביעית גם כן יש לה ממשלה והתגברות המלכות בעולם, וזד גם כן קול מלכות רביעית. ואומר קול המונה של מלכות רביעית, כי רבוי הממשלה שלהם זהו תוקפם וכהם ויתבאר זה אח״כ, הרי כי שניהם יש להם ענין אהד משותפים הוא הממשלה בעולם. ולפיכך אמר אילו לא היה קול תוקף מלכות רביעית, הי׳ נמצא בפעל לגמרי תוקף ההמה יותר ממה שנמצא עתה, והמונע הזה הוא כה מלכות רביעית, שכל דבר שיש לו משתתף עמו, כי החמה ג״כ יש לה כת מלכות וממשלה ותוקף בעולם וימצא משתתף עמו הוא ממשלת מלטת רביעית, ובשביל כך לא נמצא כח אחד בפעל לגמרי בשביל הדבר המשתתף עמו, כי שניהם הם מושלים בעולם ואין שגי מלכים משתמשים בכתר אחד, לכך אין אחד מהם נמצא בפעל לגמרי והשני מבטל כחו עד שאין כחו בפעל לגמרי. וזה שאמר אלמלא קול המונה של מלכות רביעית היה נשמע קול גלגל חמד- פי׳ אם לא היה כה פועל של מלכות רביעית שנתן אל מלכות רביעית כח פעל, היה נמצא בפעל כה ממשלת החמה בתהתונים. וזה נקרא קול גלגל חמד- כי הקול הוא כאשר הדבר יוצא אל הפעל כי הקול יוצא אל הפעל, ועתה שיש כאן דבר משתתף הוא מונע ומבטל כה השני שלא יצא אל הפעל כהו. לכך כה ותוקף מלכות רביעית בעולם, חוא שמונע שלא ימצא כח ותוקף החמה בפעל לגמרי. וכן אם לא היה קול גלגל חמה שיש לו כח יוצא אל הפועל, היה נשמע קול של מלכות רביעית שהיה כח ותוקף של מלכות רביעית נמצא בפעל לגמרי, עד שלא היה אפשר לבריות לקבל חכח הגדול אשר יש לוע ואתה אל תטעה לומר, מה שאמרו כאן אלמלא קול המונה של מלכות רביעית שהכוונה הוא על האומה, שא׳׳כ היה ראוי להיות נשמע קול גלגל חמה קודם שעמדה מלכות רביעית. אבל הכוונה על כח מלכות רביעית והכנה שלה שהיה מעולם, כי כח של אומה זאת כח ההכנה שלה היה מיום שנבוא העולם, וזה ממעט כח ילגל חמה. ,כן כח גלגל חמה ממעט מכח הכנה של מלבות רביעית כי שניהם יש להם כח מלכות, ומפני כי שניהם יש להם כח מלכות והם משתתפים בכח אחד ממעטים זה מזה. והרי מזה תבין כי מה שאמרו חכמים בענין הקול במקום הזה, כי אינו קול מוחש, אבל קול הזה הוא הכח שיוצא אל הפעל והוא עניץ קול הזד- ולמי שלא ידע דברינו אלו אשר אמרגו בכאן בקול גלגל המה וקול המונה של מלכות, מסתפק בדבריהם אשר אמרגו, אבל מי שידע מוצא דברי הכמים ומקור שלהם ומאחה מקום מגה יצאו דברים אלו אין ספק אליו באמתת דברים: